ד"ר כריסטינה וורינר - "דיאטת פליאו - דמיון מול עובדות"

הפופולריות וההצלחות בדיאטת הפלאו יצרה תעשייה לא קטנה של "מפריכים" למיניהם, גם הגברת הנ"ל בקטגוריה הזאת.
הנה לינק להרצאה שלה בטד:
https://www.youtube.com/watch?v=bHA477prFSo
בגדול זה לא חורג מתעמולה טבעונית סטנדרטית, היא מסכימה באופן כללי עם רעיון הפלאו.
מה הבעיה? מפריעות לה ההשלכות של המסקנות הללו לגבי אכילת בשר.
אם לסכם את ההרצאה במשפט:
"אוי, אוי, אוי המחקר, העובדות וההיסטוריה לא מתאימים לאידאולוגיה שלי".

טענה ראשונה:
יש אדפטציות לאכילת צמחים,אין אדפטצייה לאכילת בשר ז"א למשל לאדם אין יכולת לייצר ויטמין C, האדם חייב על כן לצרוך בעיקר צמחים.

 תשובה:
1. לא נכון בכלל, לא חייבים לקבל ויטמין סי מצמחים (זה פשוט עובדה שאני יודע מניסיון אישי), יש כמובן גם המון ראיות אני אפרט.
2. לא האדם הוא שאיבד את היכולת לסנתז ויטמין סי, זה משותף לכל משפחת הקופים – זה קרה הרבה לפני האדם והאדם ירש את זה ונאלץ להתאים עצמו למצב, לכן העובדה שלאדם יש אדפטציות אבולוציוניות אחרות לגבי ויטמין סי (שימור וחיסכון של ויטמין סי) דווקא מחזק את ההיפותזה שהיה לחץ אבלוציוני לקרניבוריות. 

עובדות שאינן תחת מחלוקת (http://en.wikipedia.org/wiki/Scurvy) :

יש בבשר מספיק ויטמין C, אסקימוסים למשל לא אוכלים שום צמחים אלא בימי מחסור, אין להם שום בעיה, זה מגובה במחקר מספיק – אין לאדם צורך בכל כך הרבה ויטמין C.

The Inuit appear to be very healthy with a diet almost devoid of plants.

למעשה ויטמין סי דומה בהרכבו לגלוקוז ומתחרה אתו בספיגה, לכן דיאטה צמחונית עתירה בפחמימות דורשת הרבה יותר ויטמין C , למשל כמו הדיאטות של המלחים במסעות הגדולים, שתזונתם עתירה בפחמימות משומרות, ולכן הם סבלו מצפדינה.

Ascorbic acid is a weak sugar acid structurally related to glucose.

Vitamin C is absorbed by the intestines using a sodium-ion dependent channel. It is transported through the intestine via both glucose-sensitive and glucose-insensitive mechanisms. The presence of large quantities of sugar either in the intestines or in the blood can slow absorption

העובדה זה שמיץ תפוזים או תזונה צמחונית באופן כללי יכולים לתקן מחסור שנוצר מתזונה עתירה בפחמימות משומרות כמו במסעות הימיים, לא אומר שאדם שניזון מן החי זקוק לעוד ויטמין סי.
למשל המסע ההשרדות של שקלטון בקוטב (אחד המפורסמים ממסעות ההישרדות בקוטב) הצוות סבל מצפדינה (scurvy ז"א מחסור בויטמין סי) כאשר אכלו את האוכל בספינה או היו בפנים היבשת, אבל נרפאו בזמן המסע הרגלי כאשר צדו כלבי ים. 

Some Antarctic expeditions, such as Scott's two expeditions and Shackleton's Ross Sea party, suffered from scurvy, mainly during inland sledge journeys when the men had access to a very limited range of food, virtually none of it fresh. Scurvy was rare or absent when they had access to a wider range of stored food or relied on seal meat

גם הניסוי המפורסם של סטפנסון מוכיח את אותו הדבר (שנה תחת השגחה עם בשר בלבד).

Vilhjalmur Stefansson, an arctic explorer who lived among the Eskimos, proved that the all meat diet they consumed did not lead to vitamin deficiencies. He participated in a study in New York's Bellevue Hospital in 1935, where he and a companion ate only meat for a year while under close medical observation, yet remained in good health.

http://en.wikipedia.org/wiki/Vitamin_C

כמעט כל סוגי הקופים איבדו את היכולת לייצר ויטמין סי (היה לנו אב משותף לפני כ60 מיליון שנה שאיבד את היכולת). האדם ירש את חוסר היכולת. זה כלל לא מוכיח שהאדם אינו קרניבור מטבעו.

humans are very good at conserving dietary vitamin C, and are able to maintain blood levels of vitamin C comparable with other simians, on a far smaller dietary intake.

לאדם יש פשוט אדפטציה אבולוציונית אחרת, האדם לא צריכים כל כך הרבה ויטמין סי, וזה בניגוד לשאר הקופים, ז”א אם האדם פיתח אדפטצייה לחיסכון בויטמין סי – אזי היה לחץ אבלוציוני לכך, כי לא היתה כמות מספקת בתזונה. זה ראייה חזקה לכך שהאדם אינו מסתמך על תזונה צמחונית שעשירה בויטמין סי.

Some of these species (including humans) are able to make do with the lower levels available from their diets by recycling oxidised vitamin C.

כמה אם כן ויטמין סי האדם חייב? ישנם מספיק מחקרים שהאדם צריך ממש מעט.

These studies both found that all obvious symptoms of scurvy previously induced by an experimental scorbutic diet with extremely low vitamin C content could be completely reversed by additional vitamin C supplementation of only 10 mg a day.

מה זה אומר בתכל’ס? יש מספיק ויטמין סי ב 30 גרם כבד עגל או 100 גרם כבד עוף, בכל מקרה אין שום חשש ממחסור בתזונה רגילה מהחי.

אף אחד לא מכחיש שהאדם הוא אומניבור (חוץ מטבעונים), השאלה האמתית היא כמויות יחסיות וחשיבות בתזונה, ובכל מקרה אין ספק שהאדם אינו זקוק לצמחייה בתזונה בכלל על מנת לקבל ויטצין סי – הטיעון הזה לא נכון עובדתית, והנחת הבסיס שהאדם חייב מקור עשיר מאוד לויטמין סי (כמו פירות) אינו נכון והוא שרלטנות.
היא גם סותרת את עצמה, היא מסבירה שבאזור הארקטי אכלו רק בשר ולא אכלו צמחים, ואם האדם חייב צמחים, אז איך הם שרדו? אז מאיפה הם קיבלו את הויטמין סי? 

טענה שנייה:
מע' העיכול והשיניים לא מתאימים לקרניבורים.

תשובה:
לאדם גם במע' העיכול וגם בשיניים יש אדפטציות לשני הכיוונים, יש גם שיניים ללעיסה וגם ניבים, ולמע' העיכול והגודל שלה הם פשרה כלשהי.

בנוסף צריך להבין מהי אבולוציה, אבולוציה לא מתכננת מהתחלה כמו מהנדס, אלא איברים קיימים עוברים אדפטציה, לכן מה שקיבלנו מאבינו המשותף עם הקופים\פרימטים יעבור שינויי, במידה ויש לחץ אבולוציוני חזק.
אבל למה שיהיה לחץ אבולוציוני? האדם מבשל את האוכל שלו כ 400,000 שנה ואולי עד כ 1מיליון שנה, והאדם משתמש בכלים ) אף קודם לכך כ 3.4 מיליון שנה (להשוואה לנו ולשימפנזים אב משותף מלפני כ 5 מיליון שנה).
בקיצור הוא חותך וקורע את הבשר עם כלים ולא עם השיניים, והוא אוכל אוכל רך ומבושל ולא צריך מע' עיכול מיוחדת, העבודה נעשית ע"י האש והכלים. לאדם בניגוד ליונקים טורפים אחרים היו שיטות אחרות ולחצים אבולוציוניים שונים, ואלו לא הצריכו שינויים בשיניים ובמע' העיכול שקיבלנו מהקופים\פרימאטים.
ובכל מקרה גם מע' העיכול וגם השיניים הם ייחודיים אצל האדם והם אינם "צמחונים" או "אוכלי בשר" סטנדרטיים – וזה לגמרי ברור, לאדם היו לחצים אבולוציוניים שונים לגמרי משאר היונקים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Control_of_fire_by_early_humans
http://en.wikipedia.org/wiki/Stone_tool

היא עצמה אומרת, "ההוצאה של לשד העצמות" נעשה ע"י כלי אבן, האדם לא צריך לפצח אותם ע"י לסת חזקה וכ"ו... לכן אין לחץ אבולוציוני ואין שינויים מתבקשים כמו לשאר הקרניבורים.

כמה רפרנסים לנושא:

http://www.jstor.org/discover/10.2307/2744104?uid=3738240&uid=2129&uid=2&uid=70&uid=4&sid=21104644798717
https://www.youtube.com/watch?v=OrjM47L_hnE&feature=youtu.be
http://www.clas.ufl.edu/users/krigbaum/proseminar/ungar_2004_jhe.pdf

טענה שלישית:

האמונה ב "מיתוס הבשר", ז”א שהאדם הפלאוליטי אכל בעיקר בשר נוצר בגלל אי הבנות של המחקר והטייה בממצאים, היא נותנת שתי ראיות:

ראיות איזוטופיות של השלדים, המרמזים על המיקום של החיה בשרשרת המזון (מי אוכל את מי).

ראיות ארכיאולוגיות מוטות, העצמות משתמרות, תזונה צמחונית לא משאירה עקבות.

תשובה:
קודם כל, גם אם כל זה נכון אין לה שום ראיה לזה שזה לא נכון, אלא רק טענות שמחלישות את הראיות לנכונות “מיתוס הבשר”, ולקרוא לזה "מיתוס" ללא שום הוכחות נגדיות זו אידאולוגיה, היא כמובן לא נותנת שום הוכחות נגדיות, רק סיבות למה ההוכחות לצריכת בשר אולי חלשות יותר.
אז:
א. הבדיקות האיזוטופיות של החנקן אולי לא מדויקות תמיד, אבל הרכב האיזוטופים כן בד"כ נכון, יש אנומליות, ולכן זה ראייה, אולי זו לא ראייה מוחלטת, אבל זה בטח לא אומר ש”מיתוס הבשר” מוטעה, זו רק ראיה שהבדיקות האיזוטופיות אינן הוכחה סופית, אננו חייבים עוד קווי ראיות – למזלנו יש מספיק.
ב. הראיות הארכיאולוגיות מוכיחות שהאדם אכל בשר על בטוח ובכמויות, וסוגי החיות הם מגוונים וגם יונקים גדולים וכ"ו (בניגוד למה שהיא אומרת) זה כמובן לא מוכיח שזה היה המזון היחיד – אבל שוב, זה לא סותר את זה.


ישנם כמובן עוד הרבה ראיות אחרות שגרמו לנו להאמין במה שהיא קוראת לו "מיתוס הבשר", ראיות שהיא מתעלמת (לפעמים הרבה יותר חשוב לדעת מה לא מספרים לך).

1. ניתוח תזונה של חברות של ציידים מלקטים ששרדו עד ימינו – מראה ללא ספק שהתזונה תלויה מאוד בקו הרוחב (ז"א פחות בשר באזורים טרופיים, רק בשר בקטבים) אבל תמיד היא הרבה יותר עשירה בבשר ומוצרים מהחי מאשר התזונה המודרנית החקלאית.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21745624

In conclusion, diets of hunter-gatherers showed substantial variation in their carbohydrate content. Independent of the local environment, however, the range of energy intake from carbohydrates in the diets of most hunter-gatherer societies was markedly different (lower) from the amounts currently recommended for healthy humans.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10702160

This high reliance on animal-based foods coupled with the relatively low carbohydrate content of wild plant foods produces universally characteristic macronutrient consumption ratios in which protein is elevated (19-35% of energy) at the expense of carbohydrates (22-40% of energy).

2. הכחדה מאסיבית של בעלי חיים בסמיכות להגעתו של האדם לאותו איזור, קשה קצת להאמין שהאדם לא אכל הרבה בשר בזמן ההכחדה – ז”א בתקופה הפלאוליטית (אם הם היו צמחונים – הם היו צמחונים מאוד כועסים).
http://en.wikipedia.org/wiki/Pleistocene_megafauna


3. היפותזת "המוח היקר", ההיפותזה העיקרית שמקובלת ל"איך ולמה" האדם גידל מוח כל כך גדול (נח הררי מדבר על זה בהרצאותיו וספרו כעובדה) היא המעבר לצייד והתועלת האנרגטית שנבעה מכך אפשרה ודחפה למעבר הזה.
http://blogs.scientificamerican.com/science-sushi/2013/01/03/expensive-organs-guppies-reveal-the-cost-of-big-brains
http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0032452
http://www.jstor.org/discover/10.2307/2744104?uid=3739632&uid=2&uid=4&uid=3739256&sid=21101612471767

One of the prevailing hypothesis for our own brain growth is that the incorporation of more animal products into our diets, through hunting or cooking or however, allowed us to obtain more energy from less food, thus offsetting the cost of a reduced gut. The less food we needed to eat for the same amount of energy, the more our brains could grow even if our guts suffered for it.

טענה רביעית:

האדם הפליאוליתי כן אכל דגנים.

הראיות שהיא מביא לכך שהאדם הקדמון צרך דגנים:
1. כלים לעיבוד דגנים, הכי מוקדם מלפני 30,000 שנה.
2. ראיות מניתוח טרטר השן.

תשובה:
חבל פשוט לדבר על זה, מה שבטוח זה שלא אכלו את זה בכמויות משמעותיות, דגנים הם יחסית קשים לאיסוף והכנה, אין שום אפשרות שדגנים היו חלק מרכזי מהדיאטה לפני המהפכה החקלאית (למשל ראה בהרצאות של נח הררי).
לגבי מחקרי טרטר השן, הם מראים שהמזון התבסס על מוצרים מהחי, למשל:
http://blogs.scientificamerican.com/observations/2012/08/08/early-meat-eating-human-ancestors-thrived-while-vegetarian-hominin-died-out/
בכלל אני מרגיש שזה סתם טענה ללא כוונה רצינית, לא חושב שהיא מאמינה שדגנים היו חלק מרכזי בדיאטה. באופן כללי אני חושב שחוסר הרצון להתמודד עם הטענה האמתית, אלא לטעון כאילו מישהו מאמין שלא היו דגנים כלל בתזונה הוא לא רציני, זה די חוסר יושר אינטלקטואלי.
יותר מאוחר בהרצאה ובהקשר אחר היא מספרת כמה קשה ללקט וכמה זה לא יכול להיות חלק משמעותי מהדיאטה של אוכלוסייה לא מיושבת טרום המהפכה החקלאית, במקרה, היא מסבירה על ברוקולי, אבל זה תופס כפל כפליים על דגנים.

לכן, ומכוון שהיא מודה בבעיותיות זה נראה לי קצת דו פרצופי ולא הגון מצדה לנסות לטעון שדגנים יכולים להיות מקור משמעותי של תזונה לחברות לא חקלאיות.

 טענה חמישית:

המזונות של היום כלל לא דומים למה שאכלו לפני המהפכה החקלאית.

 
תשובה:
טענה נכונה אבל מוזרה, הכוונה בפלאו היא להתקרב לצורת האכילה שהאדם התפתח לאכול ולהתרחק ממזון תעשייתי עתיר פחמימות וסוכר ושמנים תעשייתיים צמחיים ולא "לאכול מה שאכל האדם הקדמון בדיוק". תכל’ס הטקטיקה כזאת בוויכוח נקראית  “איש קש” ז”א היא בונה לעצמה מטרה נוחה, והורסת אותה, אבל לא מתייחסת לטענות האמיתיות של הצד השני. היא משתמשת באיש קש כל הזמן.
מה זה משנה מה הגודל של האוכמניות, ושהאבוקדו הגיע ממקסיקו ואם היה ברוקולי....באמת שהפרטים הללו ידועים היטב. הנק' המרכזית שאין בהן סוכר ופחמימות מעובדות ושמנים צמחיים תעשייתיים, ולכן הם טובים ומקובלים בפלאו. אבל נגיד קמח לבן בכל תוצורותיו לא מקובל. 

 טענה שישית:

"אין תזונה פליאוליתית אחת" – ז"א אין בעצם את מה לחקות.

.....עוד הרבה דוגמאות כאלו.
תשובה:
זה טענה דבילית, יש משהו משותף לכל הדיאטות הללו, ז"א לא היה בהם כמעט כלום מהמוצרים שמרכיבים את הדיאטה המודרנית, ז"א לכולן יש משהו במשותף:

אין בהן סוכר ופחמימות מעובדות ושמנים צמחיים תעשייתיים. והן עתירות במוצרים מהחי, יש עתירות יותר במוצרים מהחי ויש פחות – אבל כולן יותר מתבססות על מזון מהחי מהדיאטה החקלאית וזו המודרנית.

בנוסף כאשר עושים ניתוח תזונה של חברות של ציידים מלקטים ששרדו עד ימינו – ברור ללא ספק שהתזונה תלויה מאוד בקו הרוחב (כמו שהיא עצמה מזכיר - ז"א פחות בשר באזורים טרופיים, לגמרי בשר בקטבים) אבל תמיד ובכל המקרים היא הרבה יותר עשירה בבשר ומוצרים מהחי מאשר התזונה המודרנית החקלאית, ונעדרת לחלוטין בסוכר, פחמימות מעובדות ושמנים צמחיים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21745624

סיכום:
בסיכום היא פשוט רצה עם הערות קצרות על כל מיני שטויות וכבר לא היה לי סבלנות ברצינות לענות לאוסף חצאי האמיתות הדמגוגיה והשטויות, אז רק בקצרה כמה הערות:
היא מסכמת ותכלס מסכימה בגדול, אבל מוסיפה כל מיני שטויות (שחייבים מגוון, סיבים, חיידקי מעיים וכ”ו, לא קשור לדיון, לא מוכח ולפעמים מטופש).

על מה את מסתמכת? מתצפית אחת עושים חוק? צריך לשים לב לדוגמאות שמפריכות את הטיעון שלך, לאסקימוסים לא היה מגוון והם הסתדרו מצוין, זה לא חובה מגוון, מגוון חשוב אם אתה אוכל מזונות צמחיים דלים, לא אם המזון הוא מזון עשיר מהחי.

למעשה החלק החשוב בפלאו – אם את מסכימה אז מה את מקשקשת?

שוב החלק החשוב בפלאו, לאכול מזון טבעי ולא מוצרי מזון מודרניים, אם היא מסכימה אז למה ההתלהמות?

זאת היפותזה לא מוכחת, לא הצליחו להראות את התועלת של הסיבים בשום מחקר.

רגע...אני יודע מה יוריד את קצב שחרור הסוכרים לאפס, אל תאכלי סוכר ופחמימות, הן אינן דרושות כלל, ז"א אם את כבר מסכימה ששחרור סוכרים הוא רע, תלכי עם המסקנות והראיות עד הסוף.

היפותזה לא מוכחת (חיידקי מעיים כגורם להשמנה) ולדעתי היפותזה די דבילית, הרבה יותר הגיוני שתזונה שונה גורמת גם להשמנה וגם קובעת את סוג חיידקי המעיים שיצליחו להתרבות במעיים שלך, ולא היגיוני לדעתי (ללא הוכחה – ואין כזאת) שחץ הסיבתיות הוא הפוך ז”א מחיידקי מעיים לתזונה והשמנה.

שוב, אז את מסכימה?  אז את בעד פלאו?
סתם, כמה פרצופים שהצטברו במהלך ההכנה: